'עולם הזה'

תמיד כשאנו נשארים בלי מילים, או שהמילה מתנדנדת לנו על קצה הלשון כמעט נופלת, אנו משתמשים בנו..., איך קוראים לזה...

'זה' קורה לנו בעבודה, במכולת, בדרך הביתה, וגם כשאנו יושבים בנחת על כוס קפה של אחר הצהרים (שעת התה?!?), 'זה' הסיוט של כל אחד, במיוחד כשהוא מתרבה כפטריות בחממה בוטנית, הכי נורא 'זה' שמשפטים שלמים מורכבים מ'זה'.

יום חורפי אחד, שהיה גשום וזועף כמו יום קיצי בקו המשווה. טיילתי לי להנאתי ברחוב, לבוש בסנדלים וגרביים, וכך היא תפסה אותי בעודי קופץ מעל שלוליות גדולות, ומנסה להתחמק מסילוני מים של מכוניות חולפות- שלולית קטנה ומעצבנת, מובן שסנדלי נרטבו עד לשד עצמותיהם, והגרביים הפכו באחת לעיסה רטובה של בד. בחנתי את הסנדלים בדקדוק ואחריהם את הגרביים, והחלטתי שהדבר הטוב ביותר כעת הוא לשתות כוס שוקו חם. רגלי טופפו במהירות במורד הרחוב בין הטיפות ובתוך השלוליות, עד שהגעתי לבית קפה.

פתחתי את הדלת ואת פני קידם משב חום אדיר שייבש לי מיד את המוח ואת הסנדלים, ניגשתי לדלפק. בין ענן הערפל, שנגרם ככל הנראה מעשן סיגריות, הצלחתי להבחין במוכרת שעמדה שם
- כן
- יש לכם אולי (מספר שניות של המתנה, על מנת למצוא תא המילה המתאימה) 'זה'
- מה?
- 'זה' נו חם כזה עם 'זה' מלמעלה
- קצפת מלמעלה
- כן 'זה' עם קצפת מלמעלה… נו 'זה' –אמרתי ביאוש.
היא החלה להציע לי דברים ב'זה' אחר 'זה' אבל זה לא היה 'זה', לא הצלחתי לבטא את רצוני והכל בגלל 'זה', אז ניסתי להסביר לה מה 'זה'-
- 'זה' כזה עם קצפת מלמעלה ו'זה' בא עם…, בתוך (נו מה המילה, למה אני לא מוצא אותה) 'זה', זהו 'זה', 'זה' 'זה' שבא בתוך 'זה' ביחד עם (כל מוחי תאמץ למצוא את המילה) 'זה'.

המוכרת נראתה אומללה מאוד, היא שאלה אותי
- אולי אתה רוצה 'זה'
- מה?!?
- נו 'זה' שיעזור לך לבחור מה אתה רוצה, יאללה איך קוראים לזה
- רגע שאני יבין את רוצה לתת לי 'זה' שיעזור לי להיזכר מה זה 'זה' שבא עם 'זה' שרציתי להזמין?
- בדיוק, הנה 'זה'- היא אמרה והגישה לי תפריט.
- כן 'זה' בטח יעזור

עיינתי בתפריט מנסה להיזכר איך קוראים ל'זה' עד שמצאתי 'שוקוצינו' הורתי על המילה וביקשתי מהמוכרת
- תני לי את 'זה' בבקשה
- אה, אז תגיד שזה 'זה', אם היית אומר לי מההתחלה מ'זה' הייתי יודעת ישר למה התכוונת, עם כמה (היא הפסיקה לרגע בכדי למצוא את המילה שבדיוק פרחה לה מהראש) 'זה', אתה רוצה את 'זה'
- אני מעדיף את השוקו שלי בלי 'זה' עם אפשר שהוא יהיה עם, נו איך קוראים ל'זה' סוכרזית,
- בסדר

היא צעקה לעבר המטבח, "שוקוצ'ינו חם עם קצפת ועם סוכרזית".
ישבתי לי בפאתי בית הקפה מתענג על השוקוצ'ינו, נראה שהעניין ה'זה', התיש את המוכרת, היא החלה להתאושש כשנכנס לבית הקפה זוג נחמד שניגש אליה. במשך חמש דקות ניסה הזוג להזמין "את 'זה'", "לא, לא את 'זה', את 'זה'", ורק לאחריהן הם הצליחו להזמין סלט יווני, עוד עשר דקות לקח להזמין שתייה מה'זה' של ה'זה'.

קמתי ביאוש מהשולחן ופניתי אל הזוג...

- מה 'זה' אתם לא מתביישים.

יצאתי החוצה, זו ממש בושה שאנשים לא יודעים לדבר עברית, ובמשך עשר דקות לוקח להם להגיד קולה, חוץ מזה נראה לי שהזה של הזה היא המילה היחידה בעולם הזה, אולי בעולם הבא הזה כבר לא יהיה 'זה', אבל בינתיים אנחנו תקועים ב"עולם הזה".